על השיר
דווקא בימים האלה, כשמנסים להשתיק, לעצור ולבזות את לומדי התורה – הגיע הזמן להרים את הראש ולהגיד בקול ברור מי באמת מחזיק את העולם! תכירו את השיר החדש "עמודי תבל" – המנון של אמונה, גבורה וזקיפות קומה לכל בחור ישיבה ואברך כולל שממשיכים להחזיק את העולם בהבל פיהם.
מילים
[בית 1] דֶּלֶת בַּרְזֶל נִסְגֶּרֶת, אֲזִקִּים עַל יָדַיִם, מוֹבִילִים אוֹתָם לַכֶּלֶא – זוֹ גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם! בָּרְחוֹב צוֹעֲקִים לָהֶם: "לְכוּ לְהִתְגַּיֵּס!" אֲבָל רַק בִּזְכוּתָם אֲנַחְנוּ חַיִּים פֹּה בְּנֵס!, כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַל תּוֹרָה בְּאַהֲבָה, יוֹדֵעַ שֶׁהַסּוֹרָג אֵינוֹ אֶלָּא מִבְחָן וּגְבוּרָה, וְהָאוֹר שֶׁבְּלִבָּם לֹא יִכְבֶּה בְּשׁוּם דּוֹר וּתְקוּפָה.
[פזמון] כִּי הֵם עַמּוּדֵי תֵּבֵל, מַחֲזִיקִים אֶת הָעוֹלָם, בִּזְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם כֻּלָּנוּ עֲדַיִן כָּאן! כָּל רְדִיפָה וְלַעַג הֵם עֵדוּת שֶׁל תְּהִלָּה, לְגֹדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל עֲמֵלֵי הַתּוֹרָה! הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁעָן עַל קוֹל הַלִּמּוּד, בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין חַיִּים, בִּלְעֲדֵיהֶם נָמוּת!
[בית 2] בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַנִּגּוּן עוֹד מִתְרוֹנֵן, בַּחוּרֵי חֶמֶד וְאַבְרֵכִים, אִישׁ לֹא מִתְלוֹנֵן. שׁוֹקְדִים עַל הַדַּף מִתּוֹךְ דְּבֵקוּת וְטֹהַר, מְאִירִים אֶת הַחֹשֶׁךְ בְּקַרְנֵי הוֹד וָזֹהַר. גַּם כְּשֶׁהַגַּלִּים סוֹעֲרִים מִכָּל הָעֲבָרִים, הֵם נִשְׁאָרִים הַנֶּאֱמָנִים, שׁוֹמְרֵי הַכְּתָרִים.
[פזמון] כִּי הֵם עַמּוּדֵי תֵּבֵל, מַחֲזִיקִים אֶת הָעוֹלָם, בִּזְכוּת הֶבֶל פִּיהֶם כֻּלָּנוּ עֲדַיִן כָּאן! כָּל רְדִיפָה וְלַעַג הֵם עֵדוּת שֶׁל תְּהִלָּה, לְגֹדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל עֲמֵלֵי הַתּוֹרָה! הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁעָן עַל קוֹל הַלִּמּוּד, בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין חַיִּים, בִּלְעֲדֵיהֶם נָמוּת!
[גשר] עוֹד שָׁעָה קַלָּה, קֵץ הַיָּמִים מִתְקָרֵב, הַגְּאֻלָּה בַּפֶּתַח, מְרַפְּאָה כָּל כְּאֵב. אָז יִרְאוּ כֻּלָּם אֶת הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה, מִי הֶחֱזִיק אֶת הָעוֹלָם עַד שְׁעַת הַגְּאֻלָּה! הָעֶלְבּוֹן יֵהָפֵךְ לַעֲטָרָה שֶׁל זָהָב, כל העולם יריע, לבני התורה!
[פזמון] כִּי הֵם עַמּוּדֵי תֵּבֵל, מַחֲזִיקִים אֶת הָעוֹלָם, וּבְבוֹא הַמָּשִׁיחַ תִּזְרַח הַתְּשׁוּעָה לְכֻלָּם! בְּרֹאשׁ כֻּלָּם יֵשְׁבוּ עֲטוּרֵי תְּהִלָּה, בַּמָּקוֹם הֲכִי גָּבוֹהַּ בְּאוֹר וּגְדֻלָּה! כִּי שַׂר הַתּוֹרָה וְהַמָּגֵן הָאֲמִתִּי, הוּא בֶּן הַיְּשִׁיבָה וְהָאַבְרֵךְ הַנִּצְחִי.
[סגיר] שׁוּם מַעֲצָר לֹא יְכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ, שׁוּם בִּזּוּי אֶת עֲמָלָם לֹא יְטַשְׁטֵשׁ. הֵם כֶּתֶר הַמְּלוּכָה, הֵם הַלֵּב הַחַי, בְּנֵי הַתּוֹרָה – לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עַד!
— דוד יוסף חניה